כפר מבוצר מתקופת ממלכת ישראל

כפר מבוצר מתקופת ממלכת ישראל

ממש כך, מתחת לאף, בתוך תחומי בית אריה, נמצא יישוב קדום בן כ-2,800 שנה אשר השתמר בצורה יוצאת מן הכלל עם קירות שחלקם מתנשאים לגובה של כ-2 מטרים.

 

הישוב הקדום הינו כפר מבוצא בגודל כ-5 דונם, הממוקם על המורדות הצפון-מזרחיים של בית אריה (שלב ד'). נמצאו בו חומר ובה שער 4 תאים ומגדל אחד לפחות, בתי מגורים, רחובות, מדרגות ועשרות מתקני תעשיה הקשורים בייצור שמן ויין. מן הממצא אנו למדים שהפעילות באתר התרחשה בתקופת הברזל ב' (מאות 8-9 לפנה"ס) - זמנן של ממלכות ישראל ויהודה. כלי החרס שנתגלו באתר וצורת הבניה שלו מעידים על בניה ממלכתית אשר יתכן וניתן לשייכה לתקופת מלכותו של ירבעם השני.

לא הרבה השתנה במהלך הדורות וכאז כן היום, אזורי גבול תמיד היוו מקום למחלוקת ואי שקט.

יתכן וביצורו של האתר נובע ממיקומו על גבול ממלכות ישראל ויהודה - אזור שהיה ידוע כאזור עימות.

האתר נבנה מאבני שדה (גוויל) שיושרו או סותתו בגסות לכדי צורה רבועה והונחו אחת על גבי השניה לבנית היישוב. בשל האופי ההררי של הקרקע, נבנה האתר ישירות על גבי הסלע ולעיתים ביצוע פילוס של קטעים מסויימים או הגבהה על מנת להשוות גבהים.

נבנו כ-30 מבנים בהם בתי ארבעת מרחבים האופייניים לתקופה זו. רוב המבנים סודרו בצורה היקפית ונשענו על החומה. פינות המבנים והביצורים נבנו בשיטת ראש-ופתין* ובתוך הקירות שולבו עמודים. עמודים שתמכו את התקרה נמצאו גם במרכז המבנים, חלקם עדיין עומדים על תילם. גם פתחי המבנים, המזוזות, נותרו בחלק מהבתים באתר.

מבנה מרכזי אחד שגודלו 11.5X14 מ' לפחות נחשף בחלקו ונמצאה בו שורה של 5 עמודים בקוטר כמעט מטר אחד, עשויים מיחידת אבן אחת (מונוליתים). ממידות העמודים, המבנה וסגנון הבניה ניתן להסיק כי זהו "בית עמודים" - סוג מבנה המוכר מאתרים כמו חצור, מגידו ובאר שבע, שם ניתנו להם פירושים שונים, כגון: אורוות, מחסנים ועוד...

מתקני הייצור הרבים אשר נמצאו באתר רוכזו ברובם בחלקו הדרומי מחוץ לאזור התחום בחומה:

נמצאו 33 מתקנים באתר ובסביבתו. חלקם הגדול שימש לתעשיית השמן: 18 מתקנים יועדו לייצור שמן, בינהם: מכבש קורה, אגן אחד או שניים למתקן וספלולים*. מתקנים אלו שימשו לריסוק, לחיצה (עצירה) והשקעת השמן.

בנוסף למתקנים אלו נתגלו באתר גתות, ספלולים נוספים, מערות ובורות לאגירה ואיגום (של מים או שמן).
בתוך המבנים נמצאו עדויות רבות לחיי היומיום כמו גם לפעולות ייצור (בדומה לאלו בחלקו הדרומי של האתר): נחשפו משטחי עבודה, בודידות (בתי בד קטנים) אגנים, טבונים, אבני שחיקה, מכתשים ועוד). ממצא קטן אשר נתגלה באתר כולל: משקולות נול, כלי בזלת ואבן וממצא כלי חרס מגוון. ממכלול כלי החרס ניתן ללמוד על מגוון נושאים, לדוגמא:

  • אופי האתר - האתר שימש למגורים (נתגלו סירי בישול וקנקנים, מעט קערות, קדרות פכים, פכיות ונרות).
  • תיארוך האתר - החרסים טיפוסיים לתקופת הברזל ב', כאמור מאות 8-9 לפנה"ס. לא נמצא כל ממצא מן המאה ה-7 לפנה"ס.
  • שיוך האתר - אופי החרסים שנמצאו מעיד כי הישוב היה שייך לממלכת ישראל ולא ליהודה, למרות מיקומו על הגבול בין הממלכות.

באתר לא נתגלתה שכבת חורבן או שריפה ולכן מניחים, חופרי האתר, כי הוא ניטש בצורה מסודרת.

הישוב הקדום התגלה במהלך סקר ארכיאולוגי שנערך בשומרון ונחפר בתחילת שנות ה-80. מאז ועד היום הוא עומד על תילו ורק מושבת שפני הסלע וכמה צבים מזדמנים חולפים בחורבותיו.

האתר מתכסה בכל חורף בפריחה מרהיבה של עשרות מיני צומח למן הרקפות, כלניות, חצבים ועיריות ועד למיני שפתניים, עשבוניים ועצי קידה שעירה.

הגיע הזמן שתושבי הישוב הוסביבה יכירו את אשר לפתחם ויכתתו רגליהם לרוחב הקורנית לסיור באתר נפלא זה.

 

מושגים:

* בניית ראשים ופתינים - כאשר מניחים את האבנים לסירוגין בניצב ובמקביל לציר הקיר.

* ספלול - חציבה קטנה מעוגלת או אליפטית בסלע לעיתים בצורה חרוטית.

 

ביבליוגרפיה:

ריקלין, ש. התשנ"ז. אתר מתקופת הברזל ב' בבית אריה. עתיקות 32: 7-20.

עיטם, ד. 1991. ח'ירבת חדש - כפר תעשייתי לייצור שמן בממלכת ישראל. מחקרי יהודה ושומרון קובץ א' תשנ"א 161-182.

הדפסשלח לחבר
עבור לתוכן העמוד